WP_Post Object ( [ID] => 2113 [post_author] => 2 [post_date] => 2020-05-31 18:07:58 [post_date_gmt] => 2020-05-31 18:07:58 [post_content] => התרבות שלנו תמיד הושפעה מהסטוריטלרים. מספרי הסיפורים. אלה האנשים שבמשך אלפי שנים העבירו תיעוד היסטורי ברמת אמינות כזו או אחרת, סיפורים בין עיירות, ארצות, עמים, מעבר לים, הנגישו ידע, הנחילו מורשת וריתקו את האנושות לדבר החדש הזה שנקרא דראמה. ובגלגול המודרני - קולנוע. כל מי שיצא לו לראות סרט ואפילו לא סרט ישן מדי 20 שנים האחרונות, שם לב שהקצב של הסרט הוא קצת יותר איטי ממה שהתרגלנו. אני יכול לתת הרצאה של עוד שעתיים על השוואה בין קולנוענים כמו אורסון וולס, גודאר, וכריסטופר נולאן, אבל באמת שאין צורך כי ברור מאוד שהקצב של התסריט והאקשן התגבר. בקולנוע הקלאסי, אם יצא לכם לראות סרט ישן, שמתם לב שהכתוביות והקרדיטים ליוצרים היו לפני הסרט. לא רק בסרטי שחור לבן, אפילו בסרטים מצויירים של דיסני. 101 דלמטיים ראינו לאחרונה. יש שם איזה 8 דקות של קרדיטים לפני שהסרט מתחיל. כי החשיבה היתה על ספרות. גם בספרים הקרדיטים מופיעים בעמוד הראשון. במהלך שנות ה 70 - 80 המגמה השתנתה, והקרדיטים מופיעים היום בסופו של הסרט.  ג׳ורג׳ לוקאס היה הראשון - ב 1977 הוא שם את הקרדיטים של מלחמת הכוכבים בסוף הסרט, ושילם על זה קנס של 100 אלף דולר. האולפנים הגדולים הבינו משהו על הרוח האנושית והקשב שלה… גם על הספרות זה לא פסח - איך ספר של דיקנס מתחיל? היה זה הטוב שבזמנים, היה זה הרע שבזמנים - בין שתי ערים. הוא מתחיל באקספוזיציה של התקופה, הרבה לפני שהוא מגיע לדמויות. אוסקר ויילד מקדיש את כל הפרק הראשון של הספר שלו לתיאור תפקידיהם של האומן, המבקר והקהל בתמונה של דוריאן גריי. זו אקספוזיציה של העמדה הפילוסופית של הספר בלי להזכיר את התקופה או הדמויות שבו. מלוויל מתחיל את ספרו מובי דיק: קוראים לי ישמעאלהוא מתחיל עם אקספוזיציה של הדמות. הקצב מתגבר... ועכשיו - אילנה ברנשטיין. זוכת פרס ספיר לשנת 2019. מחר ניסע ללונה פארק. איך הספר שלה מתחיל? ובדרך הקטן אמר שהוא רוצה סוכריה על מקלאין אפילו אקספוזיציה של הדמויות. ישר מתחיל הסיפור. אנחנו מזהים כאן מגמה תרבותית מתמשכת שאומרת במשפט אחד:

Cut to the chase

  נעבור לרגע לאינטרנט, אבל לא להרבה זמן. אחד המושגים הכי חשובים בשיווק אונליין זה נושא ב bounce rate. בהגדרה - bounce rate מתאר את היחס בין מספר הגולשים שנכנסים לאתר, למספר הגולשים שממש קוראים אותו ועוברים לעמוד הבא, או באופן כללי מייצרים איזשהו דיאלוג עם האתר - לא בהכרח קניה. אז הנתון הזה מבחינה אקדמית או מתמטית. מוצג באחוזים. כמה אחוזים מהטראפיק הופך להיות טראפיק איכותי או engaged אבל בכל זאת. באופן מפתיע - כל מקצוען אינטרנט, כשתשאלו אותו על bounce rate ידבר על מושג של שניות. למה? כי הרבה יותר חשוב מהאחוז שמייצר אנגייג'מנט, או לא מייצר אנגייג'מנט. זה הזמן שלוקח מהרגע שטראפיק נכנס לאתר ועד שהוא הופך להיות חלק מהסטטיסטיקה. כי בזמן הזה, עד שהוא הופך להיות חלק מהסטטיסטיקה. זה הזמן שבו כל הקסם קורה, או לא קורה. אבל זו העבודה שלנו. המעצב, הקופירייטר, הצלם, והמתכנת לדאוג לכך שיקרה הקסם הזה. בעולם שבו חלק גדול וממשיך לגדול מהזמן האקטיבי של כל אחד מאיתנו קורה באינטרנט, האם הנתון הזה אומר משהו עלינו, על התרבות שלנו, על הקשב או הסבלנות שלנו? ויותר חשוב, איך הוא משפיע על השיווק. באינטרנט, כשאני התחלתי את המסע המקצועי האישי שלי, דיברנו על באונס של 15 עד 20 שניות. היום אנחנו מדברים על באונס של 3… מה זה אומר? זה אומר שיש לנו 3 שניות להסביר לגולש את כל השיחת מעלית: מי אני, מה אני עושה, איך אני עושה את זה, למי זה מתאים, מי הלקוחות שלי, מה הם חושבים עליי, איך ניתן ליצור קשר. רק לפרט את הרשימה הזו לקח לי 10 שניות. אז איך אני יכול להגיד את כל הדברים האלה ב 3 שניות  בלבד? התשובה היא שלא ניתן לעשות את זה. והתשובה היותר מורכבת היא שהגולש של היום לא נכנס לאתר כדי ללמוד עליך, או לקרא עליך. הוא נכנס כדי להתרשם. הרושם הזה לא נוצר מקריאה של תכנים, הוא נוצר מויז'ואל מאוד ברור בולט ודרמטי, כותרות גדולות וברורות, תנועה מהירה שכולם ביחד יכולים לא לספר את כל הסיפור. אבל לייצר או לחרוט את הרושם הראשוני שיחזיר אותך לאתר. לדוגמה - פעם היינו עובדים המון על הסליידר של האתר, היינו עושים סליידרים מאוד מושקעים. הסליידר היה החלק הכי חשוב באתר. אני זוכר פרוייקט שבו עשינו סליידר מטורף עם אנימציה. זה התחיל מהלוגו של החברה, ונבנה עם אנימציות עד שזה נראה כמו המוצר. החלפת תמונות בתלת מימד, אפקטים, פירוטכניקות. במצבים קיצוניים היינו עובדים 3-4 שבועות על הסליידר של האתר. רק על הסליידר. היום כל זה מיותר לגמרי. אין לנו זמן להחליף תמונה, אנחנו צריכים להראות תמונה אחת, כי רוב הגולשים לא נשארים באתר מספיק זמן כדי לראות את התמונה השניה של הסליידר. אז מה עושים? עבודת תוכן שיווקי מקצועית. סופר מקצועית!  ראו עם 2 דוגמאות פשוטות, שבכלל לא קשוראות לאינטרנט אבל מדגימות את הרעיון: שימו לב לסרטים הטובים ביותר שראיתם. מה אתם זוכרים מהם? משפט אחד שנחרט עמוק בזיכרון? תמונה אחת שלא עוזבת אתכם? מסר חזק ב 3 מילים עובר חזק יותר מערימות של טקסטים: אלה משפטים קצרים שמזכירים לכולנו סיפור שלם, הם מעוררים בנו רגש, זכרונות, תמונה עולה לנו בראש כשאנחנו שומעים את המשפטים האלה ועכשיו לגבי תמונות: משהו שלמדתי ממעצבים שאני עובד איתם. הרבה פעמים באמצעות עיצוב נכון אנחנו יכולים להעביר מסר מורכב בשבריר שניה, כי עיצוב זה לא רק ועדת קישוט. זה לא רק שהאתר ייראה יפה. זה תקשורת חזותית. זו שפה גרפית. היא מסבירה דברים באמצעות ויז'ואל, צבעים, פונטים, אייקונים. היא מעבירה מסר בתת ההכרה של הגולש. מסר שאנחנו לא יכולים להעביר אותו במילים. בפרסומת של ג'ינס האם אנחנו באמת רוצים לספר על הג'ינס, או על מי שלובש אותו? בפרסומת של יין אנחנו מדברים על הגימור הפירותי והטאנין, או על האלגנטיות והתחכום של מי שמביא את היין הזה לארוחה? עם עבודת תוכן נכונה, וביצוע טכני מדוייק, המסר הזה עובר לגולש ומייצר איתו את הדיאלוג התת הכרתי הראשון תוך 3 שניות.  הדיאלוג הזה שמיוצר עם עיצוב וקופי הוא חזק יותר מהמסר הטקסטואלי, הוא נתקע עמוק בזיכרון. הוא ימשיך לספר לו את הסיפור הרבה אחרי ה 3 שניות שהוא היה באתר שלך. הוא ייזכר באתר שלך בכל מיני הזדמנויות. ובסוף - הוא יחזור לאתר, והפעם להרבה יותר מ 3 שניות.   אנחנו בחברת EOI מפתחים פרוייקטים מאוד מגוונים, החל מאתרי תדמית שעובדים, וכלה בפרוייקטים סופר מורכבים. בחברה עובדים 12 מתכנתים, מתוכם 4 מהנדסים ב 3 מחלקות שונות.    [post_title] => מהירות הגלישה מזוית לא שגרתית - 3 שניות באפריל [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => open [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%94%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%92%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%94-%d7%9e%d7%96%d7%95%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%90-%d7%a9%d7%92%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%aa-3-%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%91 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-05-31 18:10:48 [post_modified_gmt] => 2020-05-31 18:10:48 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://www.eoi.co.il/?p=2113 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מהירות הגלישה מזוית לא שגרתית – 3 שניות באפריל

התרבות שלנו תמיד הושפעה מהסטוריטלרים. מספרי הסיפורים. אלה האנשים שבמשך אלפי שנים העבירו תיעוד היסטורי ברמת אמינות כזו או אחרת, סיפורים בין עיירות, ארצות, עמים, מעבר לים, הנגישו ידע, הנחילו מורשת וריתקו את האנושות לדבר החדש הזה שנקרא דראמה. ובגלגול המודרני – קולנוע.

כל מי שיצא לו לראות סרט ואפילו לא סרט ישן מדי 20 שנים האחרונות, שם לב שהקצב של הסרט הוא קצת יותר איטי ממה שהתרגלנו. אני יכול לתת הרצאה של עוד שעתיים על השוואה בין קולנוענים כמו אורסון וולס, גודאר, וכריסטופר נולאן, אבל באמת שאין צורך כי ברור מאוד שהקצב של התסריט והאקשן התגבר. בקולנוע הקלאסי, אם יצא לכם לראות סרט ישן, שמתם לב שהכתוביות והקרדיטים ליוצרים היו לפני הסרט. לא רק בסרטי שחור לבן, אפילו בסרטים מצויירים של דיסני. 101 דלמטיים ראינו לאחרונה. יש שם איזה 8 דקות של קרדיטים לפני שהסרט מתחיל. כי החשיבה היתה על ספרות. גם בספרים הקרדיטים מופיעים בעמוד הראשון. במהלך שנות ה 70 – 80 המגמה השתנתה, והקרדיטים מופיעים היום בסופו של הסרט. 

ג׳ורג׳ לוקאס היה הראשון – ב 1977 הוא שם את הקרדיטים של מלחמת הכוכבים בסוף הסרט, ושילם על זה קנס של 100 אלף דולר. האולפנים הגדולים הבינו משהו על הרוח האנושית והקשב שלה…

גם על הספרות זה לא פסח – איך ספר של דיקנס מתחיל?

היה זה הטוב שבזמנים, היה זה הרע שבזמנים – בין שתי ערים. הוא מתחיל באקספוזיציה של התקופה, הרבה לפני שהוא מגיע לדמויות.

אוסקר ויילד מקדיש את כל הפרק הראשון של הספר שלו לתיאור תפקידיהם של האומן, המבקר והקהל בתמונה של דוריאן גריי. זו אקספוזיציה של העמדה הפילוסופית של הספר בלי להזכיר את התקופה או הדמויות שבו.

מלוויל מתחיל את ספרו מובי דיק: קוראים לי ישמעאלהוא מתחיל עם אקספוזיציה של הדמות. הקצב מתגבר…

ועכשיו – אילנה ברנשטיין. זוכת פרס ספיר לשנת 2019. מחר ניסע ללונה פארק. איך הספר שלה מתחיל?
ובדרך הקטן אמר שהוא רוצה סוכריה על מקלאין אפילו אקספוזיציה של הדמויות. ישר מתחיל הסיפור.

אנחנו מזהים כאן מגמה תרבותית מתמשכת שאומרת במשפט אחד:

Cut to the chase

 

נעבור לרגע לאינטרנט, אבל לא להרבה זמן.

אחד המושגים הכי חשובים בשיווק אונליין זה נושא ב bounce rate. בהגדרה – bounce rate מתאר את היחס בין מספר הגולשים שנכנסים לאתר, למספר הגולשים שממש קוראים אותו ועוברים לעמוד הבא, או באופן כללי מייצרים איזשהו דיאלוג עם האתר – לא בהכרח קניה. אז הנתון הזה מבחינה אקדמית או מתמטית. מוצג באחוזים. כמה אחוזים מהטראפיק הופך להיות טראפיק איכותי או engaged אבל בכל זאת. באופן מפתיע – כל מקצוען אינטרנט, כשתשאלו אותו על bounce rate ידבר על מושג של שניות. למה?
כי הרבה יותר חשוב מהאחוז שמייצר אנגייג'מנט, או לא מייצר אנגייג'מנט. זה הזמן שלוקח מהרגע שטראפיק נכנס לאתר ועד שהוא הופך להיות חלק מהסטטיסטיקה.
כי בזמן הזה, עד שהוא הופך להיות חלק מהסטטיסטיקה. זה הזמן שבו כל הקסם קורה, או לא קורה. אבל זו העבודה שלנו. המעצב, הקופירייטר, הצלם, והמתכנת לדאוג לכך שיקרה הקסם הזה.

בעולם שבו חלק גדול וממשיך לגדול מהזמן האקטיבי של כל אחד מאיתנו קורה באינטרנט, האם הנתון הזה אומר משהו עלינו, על התרבות שלנו, על הקשב או הסבלנות שלנו?
ויותר חשוב, איך הוא משפיע על השיווק.

באינטרנט, כשאני התחלתי את המסע המקצועי האישי שלי, דיברנו על באונס של 15 עד 20 שניות. היום אנחנו מדברים על באונס של 3…

מה זה אומר?
זה אומר שיש לנו 3 שניות להסביר לגולש את כל השיחת מעלית: מי אני, מה אני עושה, איך אני עושה את זה, למי זה מתאים, מי הלקוחות שלי, מה הם חושבים עליי, איך ניתן ליצור קשר.
רק לפרט את הרשימה הזו לקח לי 10 שניות. אז איך אני יכול להגיד את כל הדברים האלה ב 3 שניות  בלבד? התשובה היא שלא ניתן לעשות את זה. והתשובה היותר מורכבת היא שהגולש של היום לא נכנס לאתר כדי ללמוד עליך, או לקרא עליך. הוא נכנס כדי להתרשם.
הרושם הזה לא נוצר מקריאה של תכנים, הוא נוצר מויז'ואל מאוד ברור בולט ודרמטי, כותרות גדולות וברורות, תנועה מהירה שכולם ביחד יכולים לא לספר את כל הסיפור. אבל לייצר או לחרוט את הרושם הראשוני שיחזיר אותך לאתר. לדוגמה – פעם היינו עובדים המון על הסליידר של האתר, היינו עושים סליידרים מאוד מושקעים. הסליידר היה החלק הכי חשוב באתר. אני זוכר פרוייקט שבו עשינו סליידר מטורף עם אנימציה. זה התחיל מהלוגו של החברה, ונבנה עם אנימציות עד שזה נראה כמו המוצר. החלפת תמונות בתלת מימד, אפקטים, פירוטכניקות. במצבים קיצוניים היינו עובדים 3-4 שבועות על הסליידר של האתר. רק על הסליידר. היום כל זה מיותר לגמרי.
אין לנו זמן להחליף תמונה, אנחנו צריכים להראות תמונה אחת, כי רוב הגולשים לא נשארים באתר מספיק זמן כדי לראות את התמונה השניה של הסליידר.

אז מה עושים?
עבודת תוכן שיווקי מקצועית. סופר מקצועית!

 ראו עם 2 דוגמאות פשוטות, שבכלל לא קשוראות לאינטרנט אבל מדגימות את הרעיון: שימו לב לסרטים הטובים ביותר שראיתם. מה אתם זוכרים מהם? משפט אחד שנחרט עמוק בזיכרון? תמונה אחת שלא עוזבת אתכם?
מסר חזק ב 3 מילים עובר חזק יותר מערימות של טקסטים:

  • זה לא אישי, זה רק עסקים…
  • תמיד תהיה לנו פאריז…
  • I'll be back
  • החיים הם כמו קופסה של שוקולד
  • Make my day, punk!
  • החורף מגיע!

אלה משפטים קצרים שמזכירים לכולנו סיפור שלם, הם מעוררים בנו רגש, זכרונות, תמונה עולה לנו בראש כשאנחנו שומעים את המשפטים האלה

ועכשיו לגבי תמונות:
משהו שלמדתי ממעצבים שאני עובד איתם. הרבה פעמים באמצעות עיצוב נכון אנחנו יכולים להעביר מסר מורכב בשבריר שניה, כי עיצוב זה לא רק ועדת קישוט. זה לא רק שהאתר ייראה יפה. זה תקשורת חזותית. זו שפה גרפית. היא מסבירה דברים באמצעות ויז'ואל, צבעים, פונטים, אייקונים. היא מעבירה מסר בתת ההכרה של הגולש. מסר שאנחנו לא יכולים להעביר אותו במילים. בפרסומת של ג'ינס האם אנחנו באמת רוצים לספר על הג'ינס, או על מי שלובש אותו? בפרסומת של יין אנחנו מדברים על הגימור הפירותי והטאנין, או על האלגנטיות והתחכום של מי שמביא את היין הזה לארוחה? עם עבודת תוכן נכונה, וביצוע טכני מדוייק, המסר הזה עובר לגולש ומייצר איתו את הדיאלוג התת הכרתי הראשון תוך 3 שניות. 

הדיאלוג הזה שמיוצר עם עיצוב וקופי הוא חזק יותר מהמסר הטקסטואלי, הוא נתקע עמוק בזיכרון. הוא ימשיך לספר לו את הסיפור הרבה אחרי ה 3 שניות שהוא היה באתר שלך. הוא ייזכר באתר שלך בכל מיני הזדמנויות. ובסוף – הוא יחזור לאתר, והפעם להרבה יותר מ 3 שניות.

 

אנחנו בחברת EOI מפתחים פרוייקטים מאוד מגוונים, החל מאתרי תדמית שעובדים, וכלה בפרוייקטים סופר מורכבים. בחברה עובדים 12 מתכנתים, מתוכם 4 מהנדסים ב 3 מחלקות שונות. 

  • מחלקה ראשונה עובדת מול מקצועני אינטרנט – משרדי פרסום, חברות מיתוג ומעצבים גרפיים ומספקת מענה טכני איכותי לפרוייקטים בתחום השיווק אונליין.
  • מחלקה שניה עובדת מול מנהלי שיווק בחברות בינוניות וגדולות, ומספקת פיתוח, שירותי תחזוקה, שיפורים ותוספות לאתרים קיימים. מסחר אלקטרוני ותדמית, וכן קישוריות למערכות צד שלישי.
  • המחלקה השלישית שלנו פועלת עמוק בתחום הפרודקט, שם אנחנו מפתחים מערכות ניטור ובקרה, בינה מלאכותית, הצפנה, סליקה ופיננסים, וכן מערכות ניהול משולבות כמו CRM , ERP ומערכות לוגיסטיות.

 


אודות מחבר המאמר

איתמר אורן ישראלי, הוא מרצה להקמה ותפעול של אתרי מסחר אלקטרוני, ומנכ״ל EOI - Web Like This! משנת 2006.


תפריט נגישות